ישראל ידועה כאחת מהמדינות המשכילות ביותר בקרב מדינות ה-OECD ובעולם כולו, ולפי נתוני הלמ"ס כשליש מהישראלים בטווח הגילים 66-25 הם בעלי תואר אקדמי. נתוני הלמ"ס מהשנים האחרונות מצביעים על עלייה במספר הישראלים שיש להם השכלה אקדמית, וזאת לאור פתיחת המכללות הציבוריות במהלך שנות ה-90 ופתיחת המכללות הפרטיות בהמשך, שהנגישו את ההשכלה האקדמית לכלל האוכלוסייה בארץ.
נכון לשנת 2025 פועלות בישראל 10 אוניברסיטאות ויש עשרות מכללות, ציבוריות ופרטיות, הפועלות ברחבי המדינה. ברוב המכללות האקדמיות מציעים מסלולי לימוד לתואר ראשון בלבד, אך יש מספר מכללות שבהן ניתן ללמוד גם לתואר שני. המכללות הציבוריות הוקמו כדי לספק מענה לביקוש הרב להשכלה גבוהה והן מציעות תנאי קבלה נוחים וגמישים יותר בהשוואה לתנאי הקבלה למסלולי הלימוד השונים באוניברסיטאות. בתוך כך, חשוב לציין כי שכר הלימוד באוניברסיטאות הנתמכות על ידי המדינה נקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה, הוא מותאם לשינויים החלים במדד המחירים לצרכן והוא זהה לשכר הלימוד במכללות הציבורית הנתמכות על ידי המדינה.
גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה
שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה הנתמכים על ידי המדינה משתנה מדי שנה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. הפירוט הבא מציג את שכר הלימוד ללימודי תואר ראשון או שני בשנת הלימודים תשפ"ה:
- שכר הלימוד לתוכנית לימודים מלאה לתואר ראשון עומדת על 11,653 ₪.
- שכר הלימוד לתוכנית הלימודים המלאה לתואר שני עומד על 15,748 ש"ח.
- שכר הלימוד למסלול שנתי מלא במכינה הקדם אקדמית עומד על 15,748 ₪.
שכר הלימוד במוסדות האקדמיים שאינם נתמכים על ידי המדינה, כלומר מוסדות אקדמיים ללא תקציב מהות"ת, נקבע על ידי המוסד האקדמי עצמו, והוא גבוה יותר משכר הלימוד שנקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
הוצאות נלוות בזמן הלימודים לתואר ראשון
סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה חייבים להתחשב בעלויות ובהוצאות נוספות ונלוות ללימודים באקדמיה. המוסד האקדמי לרוב מחייב את הסטודנטים בתשלומים נלווים כגון:
- דמי אבטחה.
- דמי רווחה.
- דמי ארגון לאגודת הסטודנטים.
- קורסי הכנה בשפה זרה.
חשוב לציין כי התשלומים הנלווים אינם מהווים חלק משכר הלימוד, וגובים אותם מדי שנה.
התשלומים הנלווים לשכר הלימוד השנתי מוכרים בחוק, ויש לשלם אותם בהתאם להוראות סעיף 17ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958.
כמו כן, סטודנטים לתואר ראשון או שני חייבים להתייחס להוצאות נוספות הכרוכות בלימודים אקדמיים, לדוגמה הוצאות כמו דמי רישום למוסד הלימודים. דמי רישום נגבים בתהליך הרישום המקדים, עבור בדיקת המועמד והתאמתו למוסד להשכלה גבוהה ולפקולטה שבה הוא מעוניין ללמוד. מאחר שרוב הסטודנטים נרשמים לשניים עד שלושה מוסדות אקדמיים כדי להגדיל את הסיכוי להתקבל ללימודים, חשוב לשקלל הוצאה זו והתשלום לרישום משתנה בין מוסדות הלימוד האקדמיים, ולרוב הוא נע בטווח של כמה מאות שקלים, ולעיתים ניתן לקבל הנחה בדמי ההרשמה וכדאי לבדוק זאת.
הוצאות נלוות נוספות הן ציוד ללימודים, ספרים, מחברות, צילומים, תחבורה ציבורית, אוכל וכד'.
הוצאות על דיור
בין ההוצאות המשמעותיות ביותר של סטודנטים לתואר ראשון ניתן למנות גם את ההוצאות על דיור, ומעבר לשכר דירה ככל שיש, יש לשקלל הוצאות נוספות כמו ארנונה, חשמל, מים, גז, מזון ונסיעות.
זכאות למלגות
כדי להוזיל עלויות שכר לימוד והוצאות מחיה בזמן הלימודים כדאי להגיש בקשה מסודרת לקבלת מלגות שונות, כאשר יש מלגות ייעודיות שנועדו לסייע לסטודנטים לממן את שכר הלימוד באופן מלא או חלקי, ויש מלגות מיוחדות שמטרתן לסייע לסטודנטים במימון הוצאות הדיור והמחיה בזמן הלימודים באקדמיה.
