אלבום שיגרום לכם לראות שדות חיטה עם טרקטורים צבעוניים
חולצות משובצות וקראוונים בדרכים
מסע מוזיקלי משובח לארה”ב של שנות השבעים
בביצוע נבחרת מוזיקלית משובחת
וגיבור גיטרה מקומי אחד
עוזי רמירז – גיטרה
שחם אוחנה – בס
טל תמרי – תופים
http://www.myspace.com/uziramirez
הכניסה חופשית ומשוחררת
צפים מול המזח בין מקצבים בניצוחו של אמיר אגוזי
איש בוטניקה צוות הדיג’ייז, הלייבל, תוכנית הרדיו, האתר ועוד
המנהל המוזיקלי של שסק ורזידנט המקום מאז יום פתיחתו
מעלה פודקאסט קבוע בוואלה! תרבות בשם רשמקול
מתקלט במועדונים במגוון מסיבות מבחינה סגנונית
http://www.icast.co.il/rashamkol
על הפטיפונים הדיסקים המחשבים והמיקסרים
יותם אבני
אחד ממפיקי הדיפ האוס המבטיחים ביותר שיצאו מישראל בשנים האחרונות, עם קטעים מגוונים שזוכים לפידבקים ברחבי העולם. כדיג’יי הוא נע בין מוזיקה שמשפיעה עליו כמו ג’ז, פאנק, סול, היפ-הופ ואר’נ’בי ועד ההאוס והטכנו שהוא מזוהה איתם כמפיק. משמש כרזידנט (יחד עם אביחי פרטוק) בליין ההאוס/טכנו יוד
http://www.myspace.com/yotamavni
אלארם ALARM
מבכירי תקליטני ההיפ-הופ בארץ, מספר פעמים אלוף תחרות הפריסטייל הישראלית, דיג’יי בלהקת החלבות של קואמי, וביחד עם אורי שוחט משדר את תוכנית ההיפ-הופ “החיבור” מדי חמישי בלילה ב-102 אפ.אם. אחד מעמודי התווך של סצינת ההיפ-הופ בארץ, עוד מימי ערבי החישגוזים בדינמו דבש ועד ימינו. תקלט לצד בכירי וגדולי תקליטני ההיפ-הופ העולמייים שהגיעו ארצה. הבלוג של החיבור http://hachibur.blogspot.com/
רוני פיאלקוב Wannabeats
http://soundcloud.com/wrong/wannabeats-beatup-session-oct-24th-2009
http://soundcloud.com/wrong/wannabeats-mo-flow-session-oct-31st-2009
רונן ראסטה עקל
דיג’יי בוגר וורסטילי. נע על הטווח שבין פאנק להאוס דיפ דיפ במסעות הנשמה מהלבן לשחור וחזרה
איל רוב
דיג’יי, מפיק ועיתונאי (כיום בוואלה!תרבות). איש הרכב המפיקים הישראלי סוליקו, שהוציאו לפני מספר חודשים את אלבום הבכורה שלהם, exotic on the speaker בלייבל הניו-יורקי J-Dub, ובו מתארחים אמנים ישראלים ובינלאומיים. בשנתיים-שלוש האחרונות הם מרבים לצאת למסעי הופעות ברחבי ארה”ב (כולל פסטיבל sxsw באוסטין, טקסס, בו הופיעו השנה בפעם השלישית), כשבעברם גם להיט הרדיו המצליח “לא ציפיתי” עם הזמרת קרולינה.
http://eyalrob.com/
מאור הקטיק
מתקליטני קבוצת טבק – דיג’יי עם טכניקה מעולה, שהחל את דרכו כתקליטן רגאיי/דאנסהול וצמח לתוך סצינת הבאסים (דאבסטפ) וההיפ-הופ, וכיום בעל צליל בוגר ומגוון עוד יותר, שנעי בין כל אלה ועד סול, פאנק, דיסקו ודיפ-האוס.
http://www.thea5magazine.com/Remix_Hectik/
עידו וידו
חבר בהרכב סוליקו, יחד עם איל רוב
חזר מסיבוב הופעות בארה”ב לתת לנו ימי שישי אל השקיעה
RTB – Regarding The Beats
Touring all tempos from hip hop through funk and soul to ethnic disco, house and electro.
An ever-evolving music programming with Amir Egozy the Botanika master of all things with a pulse.
Watch this Space…
שאול שוורץ
נרקו טרפיקו
אוצר: אוריאל סיני
התערוכה שמוצגת ב“קונטיינר” – 14 צילומים גדולים בשחור לבן, היא פרי עבודה של 18 חודשים שצילם שאול שוורץ, בחוארז שבמקסיקו.
כנופיות הסמים ששולטות בחוארז הן שמכתיבות את המציאות ואת תוצאותיה שנשקפות מפני האנשים. ובעיקר מפני הנשים. העיתונאים בחוארז נמצאים תחת איום מתמיד, וכמה מהם נרצחו על ידי הכנופיות. מי שנשאר בחיים, יודע מה יכול לקרות לו אם יחצה את הקווים.
שוורץ אומר, שכעומדים במקום גבוה באל פאסו שבארצות הברית ומביטים למטה, קשה להבחין איפה נגמרת ארצות הברית של אל פאסו ומתחילה חוארז של מקסיקו. שתי הערים מתמזגות אחת לתוך השניה ומוקפות במדבר אינסופי. משני צידי הגבול מדברים “ספינגליש“. אלפים חוצים יום יום מצד לצד לבקר משפחה, לעבוד, לסחור. הגבול האמיתי שמפריד בין אל פאסו וחוארז הוא גרף הרציחות.
במשך השנתיים האחרונות נירצחו 3200 אנשים בחוארז, הופכים אותה לעיר הרצחנית בעולם. אף לא אחד ממקרי הרצח נפתר. באל פאסו שמעבר לגבול נרצחו בשנתיים האחרונות 50 אנשים. העיר השנייה הכי בטוחה בארצות הברית. האם זו באמת מלחמת כנופיות על שליטה בסמים או סוג של נזק סביבתי הרסני שנובע ממלחמתה של הסוכנות האמריקנית למלחמה בסמים שממומנת על ידי וושינגטון?
יש לזכור כי סחר הסמים בין קולומביה וארצות הברית שעובר דרך מקיסו מגיע לכ-30 מליאד דולר בשנה. לארצות הברית אין עניין אמיתי להפסיק את המסחר שמניע את הכלכלה האמריקנית – מצד שני – הממשל הצפון אמריקני רוצה להראות שהוא עושה משהו. המשהו הזה הוא מלחמת הסמים של חוארז.
שאול שוורץ נולד בישראל ב-1974. שירת כצלם בחיל האוויר. לאחר שירותו הצבאי צילם חדשות בישראל ובגדה המערבית ועבר לניו יורק ב-1999. הוא מתגורר בניו יורק ועובד כצלם עצמאי עבור “גטי אימאג‘ס“. צילומיו הופיע במיטב המגזינים המרכזיים כנשיונאל ג‘ואוגרפיק, ניוזוויק, טיים, ניו יורק טיימס מגזין, גאו, פאריס מאץ‘, שטרן, אל פאיס מגאזין, ג‘י קיו, מרי קלייר ואחרים. על צילומי העיתונות שלו מהמשבר בטהיטי ב-2004 קיבל שוורץ שני פרסי וורלד פרס. ב-2005 קיבל שוורץ את ה-”ויזה ד‘אור” פרס הזהב המכובד של פסטיבל פרפנייאן על צילומיו מההתנתקות ברצועת עזה. ב-2008 הוא זכה בפרס רוברט קאפה מה מועדון העיתונאים הזרים.
Shaul Schwarz
Narco Traffico
Curator: Tsur Shezaf
The Container is proud to present Narco Traffico by journalistic photographer Shaul Schwarz. Featured in the exhibition are 14 black and white large-scale prints taken by Schwartz over the last 18-month in Juarez, Mexico. In Juarez the gangs decide the rules and the effects are etched on the marked faces of the desperate civilians that are caught in the crossfire. The local media are also under constant threat by the cartel. The few journalists who have tried to report on the dire situation of Juarez were gunned down. The rest have their murdered colleagues as reminders of the consequences of breaking the tricked media censorship imposed by the cartels.
Schwarz has commented that “looking down from the hilltop over the border city of El Paso, Texas, it is impossible to tell where El Paso ends and its Mexican sister city Juarez begins. Both towns merge into one place surrounded by an endless desert. On both sides “Spanglish” is spoken. Thousands cross back and forth each day, visiting their relatives, going shopping, or commuting to work. But one fact sharply divides Juarez and El Paso: the murder rate. In the last two years, more than 3,200 people were victims of homicide in Juarez, making it the world’s most dangerous city. Virtually none of those homicides have been solved. In contrast, less than 50 people were killed in El Paso in the last two years, making it the second safest city in the U.S.
Is it a war between drug cartels, or is it just collateral damage from the U.S.-supported war on drugs? Nobody seems to know. Juarez is a place where facts, like people, simply disappear.”











